בלתי נקרא

עדכוני גירסה ותוספים, טבעת הלינקים של חורים ברשת, ההצעה המפתה שקיבלתי מעיתון כלכלי נחשב ותשובות לשאלותיו של בלוגר.

---

הודעות מנהלתיות

---

היום שידרגתי את הבלוג לגירסה 2.8.5 של וורדפרס. למרות שאני תמיד מקפיד לגבות את הבלוג לפחות פעם אחת בשבוע ולעדכן אותו מיד עם יציאת עדכונים חדשים, שמתי לב שאני מזניח את עדכון התוספים. אם יש לכם בלוג של וורדפרס חשוב מאוד לעדכן את הגירסה עצמה אבל אל תזנחו את התוספים.

אני מתחיל להוסיף קישורים לסיידבר שלי, אם יש לכם בלוג עצמאי פעיל ואתם מעוניינים להחליף לינקים, צרו איתי קשר. אני תמיד שמח להכיר בלוגים ובלוגרים חדשים.

---

טבעת הלינקים של חורים ברשת

---

מוקדם יותר השבוע קרא גל מור ליוזמה מבורכת, לה שותפים עד כה כמה בלוגים מכובדים: 140, אמהות אבודות, וחורים ברשת (הבלוג של גל). בגדול, הרעיון הוא הקמת טבעת בלוגים עצמאיים בעברית, שיקדמו זה את זה ע"י שימוש בתוסף Outbrain, מה שיעניק חשיפה נוספת לכל אחד מהחברים בה.

בפוסט "4 בלוגרים שהתחילו מאפס והצליחו בגדול" סיפרתי לכם על ידידי הפרובלוגר דרק הייל, שנחל הצלחה מטאורית עם בלוג הרכילות שלו בעזרת שיתופי פעולה מהסוג הזה. כמובן שעבדכם הנאמן מראש איננו רצוי בה, מיכוון שבבלוגוספירה שלנו בלוגר אנונימי הוא לפחות אישיות מפוקפקת בעלת אינטרסים חבויים.

אינני מוחה על כך, אני בסך הכל מצביע על עוד הבדל משמעותי בתפישת הבלוגרים היזמים כאן, ואי-שם, ברשת הגלובאלית.

ללא קשר, זו יוזמה מצויינת, ואני חושב שכדאי לכם להגיש בקשת הצטרפות אם יש לכם בלוג העונה לתנאים.

---

פרובלוגינג, הצעה מפתה שקיבלתי, ושאלת המודל העסקי

---

לא מעט העדיפו להעביר עליי ביקורת כשהתחלתי את סדרת הפוסטים לשיפור הבלוג. אם בימים ההם היה לי כל ספק, הרי שהתגובות החדשות שמקבלים הפוסטים האלה עד היום רק אוששו את הצורך במידע כזה.

הנה כמה שאלות מעניינות ששואל כאן בלוגר סקרן: המשך לקרוא »

אה, ואם תהיתם, הוא מקבל 100 אלף כאלה בחודש.

בתופעה שנקראת תימות'י סייקס נתקלתי לראשונה בסוף שנת 2008, כשהתחלתי להתעניין ב-Penny Stocks, מניות שנסחרות מתחת לסף חמשת הדולרים ומתאפיינות בתנודתיות גבוהה ביותר. מהרגע שראיתי את הדרך בה הבחור הזה מתבטא, עובד ומלמד, ידעתי שיום אחד אני אשמע עליו שוב, ולמרות שלא הפכתי למליונר גם אחרי שקראתי את הספר וצפיתי בכל מדריכי-הדי.וי.די היקרים, המשכתי לעקוב אחריו כבלוגר.

סייקס לא כותב, לא חושב, ולא מתנהל כמו הפרובלוגר (או האדם) המצוי – ולמרות שהיו חלקים בהם ממש לא הסכמתי איתו – מי יכול להתווכח עם פרובלוגר שמרוויח דולר אחד על כל מבקר? במיוחד אם יש לו 130,000 כאלה בחודש. רק לשם השוואה: ה- CPM (תשלום לפי אלף גולשים) של הבלוגים הפיננסיים המוערכים ביותר נע בין 30-50 סנט. ה-CPM של סייקס הוא 1,000 דולר.

נכון, לא כולנו גורואים של פני-סטוקס שיכולים למכור מנויים בחמישים דולר לחודש (מיברג, אתה שומע אותי?) – זה לא אומר שאנחנו לא יכולים ללמוד דבר אחד או שניים מילד הפלא היהודי. (אבל בבקשה, לא את החוצפה חסרת הגבולות)

הבלוג של תימות'י סייקס: PennyStocking.com

כך נחום ברנע במוסף החג של ידיעות אחרונות שהתפרסם בתשעה באוקטובר:

"בלוג הוא הגיג שמאן-דהו משרבט על גבי מקלדת ומשגר לבלוגוספירה. אין צורך בעריכה, אין צורך בתמצות, אין צורך בשאלות קיטבג ובבדיקת עובדות. כותבים מהר, מהבטן, בדרך כלל על פי סדר כרונולוגי: קמתי, התרחצתי, התלבשתי, שתיתי קפה עם מוישה, נכנסתי למכונית, שמעתי ברדיו ראיון עם חיים, אמרתי לעצמי, איזה אידיוט, סגרתי, חניתי, קפצתי לברית של הבן של יענקל, היו יופי של מעמולים, מחר ארשום לכם את המתכון, פגשתי שם את דובי מהמכולת, אמר לי, אריאנה, הגיע הזמן לצאת מהשטחים.
ההבדל התהומי בין בלוגר לרכילאי הוא שרכילאי מספר על סלבריטאים, בעוד שבלוגר מספר בעיקר על סלבריטאי אחד: הוא עצמו. הבלוג הוא עלוקה עצמית."

זו לא הפעם הראשונה שהעיתונאי-זוכה-פרס-סוקולוב טורח ומבזבז את זמנו היקר בקטילה בכתיבה על בלוגים משורבטים וכותביהם המגלומנים. הביקורת החריפה (בלשון המעטה) אינה מכוונת כלפי הבלוג הזה, הבלוג המקצועי של דבורית שרגל, לא כלפי ההאפינגטון פוסט של אריאנה האפינגטון (אותה הוא משתדל להשמיץ בטור האחרון) ואף לא אל טק-קראנץ' של מייקל ארינגטון.

הוא לא אומר את הדברים על מאן-דהו, אלא על המדיום, התופעה, הכל, והכלל.

התחלתי לכתוב פוסט ארוך, מפורט, גדוש טענות וטיעונים, אבל בעיקר מייגע. על בלוגים, "עיתונות אזרחית", ואשליית "משחק סכום האפס" לפיה ככל שאמינותו של צד אחד מתחזקת, זו של הצד האחר מתערערת, כשלמעשה שניהם חולקים – אמנם (עדיין) לא באופן שווה – את אותו המרחב שנקרא דעת הקהל.

וכו' וכו' וכו'…

אבל מכיוון שקשה לי להאמין שיותר מדי אנשים המתיימרים לדעת על מה הם מדברים (אם כבר החליטו להתבטא בנושא מסויים) אכן מסכימים עם התמונה שנחום ברנע מציג, ובעיקר מכיוון שאינני עיתונאי (אצלי אין צורך בעריכה, אין צורך בתמצות, אין צורך בשאלות קיטבג ובבדיקת עובדות), החלטתי לנסות לרדת לסוף דעתו של ברנע.

והצלחתי! המשך לקרוא »

רון מיברג, סופר, תסריטאי ועיתונאי, עזב לפני כמה שבועות את העיתון "מעריב" בנסיבות שמצטיירות כלא כל כך נעימות. במייל ששלח לפני כמה ימים (הודלף לנענע10), משתף מיברג את חבריו בהתלבטות:

אני מתכוון להעלות במהלך חודש אקטובר שילוב חדש, בעברית ובאנגלית, של בלוג ואתר שעניינו… תרבות…, פנאי, סגנון חיים, מדור אוכל מורחב בעל היבט סיפורי ומדריכי, מדריך מסעדות עם דגש על אמריקה, וכיוצא באלה. כל התחומים עליהם כתבתי והייתי מופקד מטעם עיתונים שונים בעבר. בנוסף לטקסטים חדשים מעודכנים בתדירות גבוהה בתחומים שאינם זוכים לתשומת ליבה של העיתונות הישראלית ולא בצדק, יהיה האתר חדשני ויוצא דופן בחזותו ובעושרו הוויזואלי.
מכיוון שמדובר בהשקעה גדולה בזמן וכסף, ומשום שאני מעוניין לשמור על עצמאותי המערכתית ואינני ממומן על ידי איש, אני מציע לקורא את האתר בתשלום.
לכן אני מצב בפניך את השאלה הבאה: האם תהי/ה מוכן/נה לשלם 50$ לחצי שנה או 100$ לשנה כדי להיות מנוי/ה על הבלוג/אתר שלי?

רון כותב בסוף המכתב כי "תשובתך תכריע את גורלו של אתר זה. במידה והתשובה תהיה חיובית, כמה ימים אחריה יזכה הקורא המעוניין להצצה מקדמית באתר המתהווה כדי שיוכל להתרשם ממנו."

דבורית שרגל שאלה את מיברג כמה שאלות לגבי הבלוג המתעתד לעלות.

רון כנראה מאמין שאם יגיע לסף מינימלי של מנויים, יהפוך רעיון הבלוג הדו-לשוני והרב-גוני למשתלם עבורו..

---

1.קבוצת המיקוד: אני מתקשה להבין את הרעיון לשאול כמה קולגות (ואפילו הרבה קולגות) אם ישלמו על התוכן בבלוג. אני מניח שמיברג לא באמת מתכוון לבנות את המודל העסקי שלו סביב קבוצת מיקוד מסוימת כמו זו שפנה אליה, אם הבלוג באמת יכלול כל כך הרבה תחומים (עוד משהו שאני לא מבין), קבוצת המיקוד הזו חסרת כל רלוונטיות.

אולי עיתונאים בכירים ואושיות לא יאמרו זאת בפניו של מיברג, אבל לשאול מישהו אם הוא יהיה מוכן לשלם על תוכן בבלוג שעוד לא עלה זה כמו לשאול ילד בן 14 אם הוא יקנה סרט שעוד לא יצא בבלוקבסטר במקום להוריד 20 סרטים אחרים באינטרנט.

כן, אנחנו באינטרנט, רון.

2. תן וקח: מהמייל המצוטט לעיל (והראיון עם שרגל) ניתן להבין שמיברג, למרות שעזב את התחום, עדיין שרוי בעולם העיתונות המסורתית. הוא מניח שמכיוון שיצטרך להשקיע לא מעט כסף וזמן בבלוג העתידי, מישהו צריך לשלם על זה מראש. האמת היא, שבאינטרנט יותר מכל מקום אחר, אף אחד לא מחליט אם לשלם על משהו לפי הזמן או הכסף שהושקע בו. המשך לקרוא »

מינוי – (subscription) פעולת ההרשמה. למשל: "הוא עשה מינוי שנתי לעיתון".
מנוי – (subscriber) האדם החבר ברשימה. למשל: "אתה מנוי של/על העיתון?"

סת' גודין מתאר איך היה נראה האתר Craiglist אם פרסום מודעה היה עולה דולר אחד. דניאל רבנר תוהה אם מודל המינויים הוא הדבר הגדול הבא.

איכשהו שני הפוסטים האלה העלו במוחי רעיון שהייתי חייב לחלוק אתכם. ככל שאני חושב על זה יותר, אני מבין שאת הרעיון הזה יישמתי במשך זמן מה והוא אחת הסיבות העיקריות שהפכתי לפרובלוגר והגשמתי את החלום הקטן הזה שנקרא "להיות הבוס של עצמי".

הרעיון הוא לשקר.

לא לאחרים, חלילה: לעצמכם.

הרעיון הוא להיות נאיבי. להשלות את הבלוגר שבתוכך.

הרעיון הוא לדמיין שאנו חיים בעולם בו קריאת בלוגים עולה כסף. נכנסת? שלם X שקלים (או אגורות). רוצה הנחה? קנה מינוי חודשי בחסות פידברנר. כל בלוגר קובע לעצמו כמה יעלה מינוי לבלוג שלו. המשך לקרוא »