בלתי נקרא

בזמן כתיבת שורות אלה הבלוג הזה עדיין מאוכסן על השרת המקומי במחשב שלי, הרגע סיימתי לרכוש את הדומיין unread.me אחרי הרהורים רבים ואינספור בדיקות.

אחת הבעיות שלי היא הרצון להישאר אנונימי, אבל הידיעה שבטווח הארוך זה יהיה כמעט בלתי אפשרי. כמי שניהל רשת בלוגים למחייתו אני מבין היטב איך עובד מיתוג ושיווק באינטרנט, מצד אחד רציתי דומיין בעל ערך-מותג כלשהו, מצד שני רציתי משהו אישי, ומצד שלישי (כן, בסיפור שלי יש הרבה יותר משני צדדים) אנונימי. בתוך כל ההסתבכות עם בחירת הדומיין לבלוג הזה שאלתי את עצמי "האם אי פעם אוכל להיות אישי ואנונימי, בו-זמנית?"

יש כל כך הרבה דברים שונים בלהיות "בלוגר ישראלי", או ליתר דיוק: בלוגר ישראלי אנונימי. עצם העובדה שחיי היומיום של הישראלי הממוצע גדושים בכל כך הרבה נושאים שנויים-במחלוקת וטעונים, הופכת את האנונימיות (המוחלטת) בבלוגוספירה-הישראלית לכמעט בלתי אפשרית, לפחות אם אתם מתכוונים לנהל יומן חצי-אישי, כמוני. מספיקה הבעת עמדה בנושא אחד כדי ליצור בראשו של הקורא קלסטרון של דמותך, עמדותיך ומחשבותיך. אני מניח שבנושא הזה נדון עוד רבות, כמו גם בעוד נושאים הקשורים לבלוגינג, הבלוגוספירה הישראלית ותוכן ברשת.

לקח לי גם שעות למצוא תבנית שתתאים לי: רציתי משהו נקי, מקצועי-אך-אישי, אבל לא שמח או עליז מדי. לאחר אינספור החלפות ואילתורים בין תבניות שונות בחרתי בMilky Conversations, המתורגם ע"י שרית מהפרדוקס.

בכל מקרה, אני שמח שרוב העבודה כבר מאחוריי – אני בטוח שיש עוד מה לשפץ פה ושם – אבל unread.me צפוי לעלות לאוויר כבר בשבוע הבא =]

נשתמע..