בלתי נקרא

על הכותב:
פרובלוגר לשעבר, יזם בהתהוות, כותב לעתיד, פריק של שיפור עצמי, מכור לקפאין, סובל מאינסומניה. טיפוס.

על הבלוג:
בלוגים ובלוגינג, כתיבה, תקשורת ומדיה, שיווק באינטרנט, וכל מה שמסתובב בראשו של צעיר חסר מנוח (ולא מבחירה).

על השם:

כאן.

על האנונימיות:
מעט כפויה, יותר רצויה. בשלב זה אני לא יכול לחלוק את הסיבות להיותי אנונימי, כל מה שאני יכול לאמר הוא שאם אפרט אותן, לא יישאר ממנה הרבה. לא, איני פושע נמלט. לא, איני מתבייש במי שאני או בדעותיי. וכן, אני כתבתי בבלוגים למחייתי. איני פוסל אפשרות לחשוף את שמי האמיתי בעתיד, אבל זהותי איננה חסויה – היא מוטמעת היטב במילותיי.

על הפרדוקס:
מכיוון שאני כותב בין השאר על נסיוני וחוויותיי כבלוגר-מקצועי, ובחלק מהקטעים המפורסמים כאן יש עצות ותובנות שרכשתי, יהיו כאלה שיחשבו ויטענו, אולי בתמים, שאני מחרטט. אמי הייתה אומרת: "אלוהים רואה, ויש עולם הבא", אבל אני יודע שאתכם זה לא משכנע.

לא אנסה לשכנע אתכם, רק אמליץ לכם לקחת את כל מה שאתם קוראים כאן, ובכלל -  בין אם זה ממומחה שעשה מליונים או מילד בן 17 – עם קורטוב של מלח. אם אתם מסכימים עם דעותיי, אשרינו. אם לא, אשרינו פעמיים. אם אנחנו חולקים את אותה השקפה, נפלא. אם אתם חולקים על דעותיי, אני אשמח לשמוע את שלכם בתגובות.

אם העובדה שאני אנונימי מערערת על "הסמכות" שלי, אני שמח עוד יותר. העובדה שאני "כבר עשיתי את זה" בעבר לא צריכה להוות שיקול בבואכם לבחון את התוכן המוגש באתר.

איך אמר עמיתי לפרובלוגינג פעם:   "especially on the internet, good stuff spreads, nevermind the rest"

מוגש בחסות השעות הקטנות של הלילה, והרבה קפאין..